יום ראשון, 28 באוגוסט 2016

מחשבה בוראת מציאות קיימת



היוש!

היום רציתי להתחיל לדבר אתכם על איך המחשבות והאמירות שלנו, יכולות לגרום לזה שדברים יתחילו להסתדר כמו שרצינו.

כן, זה נשמע קצת מוזר, אני יודע. כי הרי כולנו חושבים כל הזמן על להיות מיליונרים, או מינימום איזה movie stars וזה הרי אף פעם לא קורה, נכון?

אבל קחו לדוגמא את מה שקרה אצלנו בבית השבוע...

כולם תמיד צוחקים על האוזניים הענקיות שלי, אבל הם לא מבינים שהן הסופר פאוור שלי
בעזרתן אני לא רק שומע כל מה שמדברים - אלא אפילו את מה שאנשים חושבים!!! הייתם מאמינים?!? 


בזכות האוזניים שלי, שמעתי את אמא מסתובבת בבית ב-6 בבוקר באחד מימות השבוע, ומתלבטת אם לחזור לנמנם קצת. לנמנם?!? ומה עם המדפים בארון שכל הזמן מעצבנים אותה והיא אומרת שאין לה זמן לסדר?!? 

מיד סופר-גזר נכנס לפעולה!! 

קפצתי על הכיסוי של ארגז הצעצועים בקליניקה (שאמא שמה כי אני הורס את הצעצועים...בשביל שהיא תנקה ותסדר - כאילו דא!!) 
ומשם, הפלתי את הבית המקסים שאחת המטופלות הכינה לאוגרים, והתחלתי ללעוס אותו. אמא - ששמעה רחש מוזר - רצה מיד (נו, היא כבר מכירה אותי), ומה קרה?? בזכות זה - התעוררה לחלוטין. 

אמא כבר הבינה שלחזור לישון זה סתם מיותר. היא הרי גם ככה כבר עירנית לגמרי. ואז חיש מהר פתחה את הארון, סידרה ואירגנה הכל. בדיוק כמו שתמיד רצתה. 
טאדאם!!!!!



ביום אחר הערתי אותה ב- 6 בבוקר, כי אני כל הזמן שומע אותה מתלוננת שהיום שלה קצר מדי והיא לא מספיקה כלום. ולא הבנתי למה היא כועסת עליי ש"יום שבת היום". אין לי מושג מה היא רוצה ומה זה יום שבת. 
אבל בסוף היום - היא ניגשה אליי ואמרה לי תודה. היא סיפרה לי שהספיקה היום כמעט את כל רשימת המטלות שלה. והכל הכל - בזכותי!



עכשיו נשאלת השאלה היחידה ההגיונית "אבל גזר - מה עושה מי שאין לו ארנבון פלא כמוך בבית, שמגשים את כל המחשבות?"

או. טוב ששאלתם! 

ישנן הרבה תיאוריות - מתחומים שונים - שמדברות על הכוח שיש למחשבות שלנו. אפשר להסתכל על זה ברמה רוחנית, ברמה פיזיקלית (שעל רמה זו מתבססות הרבה מהתיאוריות הרוחניות בנושא) ואפשר כמובן גם לראות את זה ברמה הפסיכולוגית (נכון שאתם מדמיינים אותי עם משקפי ראייה כשאתם קוראים אותי מסביר את זה? תודו)

בסופו של דבר - המשמעות של כל התיאוריות זהה. תדאג לחשוב על הדברים כמו שאתה רוצה שהם יהיו, כאילו והם כבר כך. וזה יגיע.

הפסיכולוגיה תגיד שזה בזכות העובדה שהעלית את זה לרמה המודעת שלך ואתה עכשיו, במודע או שלא, מתכוונן לשם. התיאוריות הרוחניות והפיזיקליות ידברו על כך שדומה מושך דומה. וגזר אומר - מה זה משנה? העיקר שזה מגיע.

לא ככה?! 



בפוסטים הבאים אספר לכם מה צריך לעשות כדי להצליח ולהיות מאושרים יותר, כי כל מי שאי פעם פגש ארנבונים יודע שאנחנו מחזיקים את הסודות הכי כמוסים בדרך אל האושר...ובינתיים - אלה שיעורי הבית שלכם (ויהיה בוחן פתע, אז כדאי שתשקיעו):

נתראה בפוסט הבא!

יום ראשון, 21 באוגוסט 2016

על ארנבונים ויעוד בחיים

אז מה בכלל אני עושה פה כל היום? 

או: על ארנבונים ויעוד בחיים


היוש!

אז אחרי שהכרנו לעומק ואתם יודעים עליי כמעט הכל, אני יכול כבר לספר לכם שאני הארנבון חופש הרביעי שאמא גידלה ב-10 השנים האחרונות.

כל אלה שהיו לפניי היו נחמדים ומופלאים. אין בכך ספק, אבל אם תשאלו אותי - קצת נחמדים מדי. רק פינקו את אמא כל הזמן ולא הביאו שום תועלת אמיתית.

מהרגע שאמא הצילה אותי, אני הבנתי מהר מאוד שיש לי פה שליחות.

אני לא סתם עיניים יפות.

אני אעזור לאמא בכל הדברים שהיא מתלוננת עליהם.



אז כששמעתי שהיא כל הזמן מתלוננת שהיא חייבת לנקות את ארגז הצעצועים בקליניקה שלה, ולא מצליחה לפנות לזה זמן - עליתי בשקט על הארגז ועשיתי צרכים על כלללללל הצעצועים שם. ומה קרה? אמא פינתה את כל הבוקר וניקתה, כיבסה וסידרה.

טאדאם - בדיוק כמו שתמיד רצתה!!


כששמעתי שהיא מתלוננת שהיא 'נדבקת' לספה ולא מספיקה לעשות עוד דברים במשך היום - עשיתי מלא פיפי על הכריות של הספה ויומיים הכל היה בכביסה ולא היה לאמא איפה לשבת.

טאדאם!!!

כשאמא התלוננה שהיא צריכה דחוף לסדר את השולחן בסלון שמלא ניירות מכל עבר - בשקט בשקט עליתי בשעת בוקר מוקדמת על השולחן והתחלתי לכרסם בקול את הדפים שהיו שם. אמא רצה מהר ובשנייה אחת מצאה לכל הניירת מקום אחר!

טאדאם!

אמא לפעמים אומרת שאין לה כבר כוח, אבל אני חושב שעמוק בלב - היא יודעת שזה הכל אך ורק לטובתה.



אבל רגע גזר. לא הבנו...אז מה בעצם הייעוד שלך פה?

או. טוב ששאלתם.

הייעוד שלי הוא ללמד אנשים להסתכל על החיים מזוית קצת אחרת. אנשים כאלה שנסחפים בחיי היום יום שלהם, ולא מבינים שהם עוצרים את עצמם מלהיות במקום שבו רצו להיות...
(נו, כמו אמא. שלא הבינה שאפשר להשיג בקלות את מה שרצתה להספיק, ובמקום זה - רק הייתה מתוסכלת כל הזמן. לא בזבוז?!?).







ועכשיו אני שואל אתכם. בכנות ומכל הלב - יש דרך יותר טובה ללמוד על החיים - מאשר דרך עיניו של ארנבון שהוא גם צ'ארמר, כמוני?!
(והעובדה שאני במקרה מטפל רגשי מדופלם - היא רק בונוס. סתם שתדעו).

יאללה, הלכתי לנוח.
מחר יש לי עוד הרבה עבודה.

אבל כדי שלא תתגעגעו - נתראה בינתיים באינסטגרם או בפייסבוק...
ביוש!

יום חמישי, 28 ביולי 2016

מי אני?

היוש!

פוסט ראשון בבלוג - התרגשות!

אמא אומרת שבפוסט הראשון חשוב קודם כל לספר על עצמי, כדי שהקוראים ידעו מי אני. ואמא שלי תמיד צודקת! (טוב. בעצם לא תמיד. רק בחלק די קטן של המקרים. אבל אל תגידו לה שאמרתי).






אז מי אני ואיך התגלגלתי לכתוב בלוג?



קוראים לי גזר, והיום אני בן חצי שנה.

אמא בחרה לי את השם הזה, כי היא אומרת שכבר מהיום הראשון ראו שאני נורא שובב ומצחיק (מה שהיא התכוונה להגיד זה שרמנטי, שנון וחתיך, אבל התבלבלה. זה קורה לאמהות לפעמים).

כשהייתי בן 3 חודשים, אמא ראתה פוסט בפייסבוק על ארנבון נטוש בשדה. מפוחד ומוקף בחתולים. חודשיים לפני כן, פולי, ארנבונת החופש שגרה פה במשך 6 שנים, מתה ואמא ממש לא הרגישה מוכנה לאמץ עוד ארנבון במקומה, אבל לא הייתה היענות של אף אחד לקחת אותי ואמא פחדה שיקרה לי משהו - היא ביקשה ממכרים שגרו באזור ללכת ולחפש אותי ואז בוקר אחד היא הגיעה לכאן, עם הכלוב האדום ולקחה אותי לבית חם ואוהב.

(ועכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם איך אני יודע את כל זה - אני מכיר אתכם, מה אתם חושבים? כשהיינו בנסיעה הביתה ונורא פחדתי בכלוב, אמא סיפרה לי את כל הסיפור. לא הפסיקה לדבר זאתי. ואני רק רציתי להקשיב לשיר המגניב שהיה בגלגל'צ).



כשהייתי נטוש בשדה




תחנת העצירה הראשונה שלנו הייתה אצל ד"ר עדי גנץ, שהוא וטרינר מומחה לחיות אקזוטיות (כי אמא אומרת שאני כ"כ מיוחד שאני צריך רופא שמומחה בארנבונים ולא רופא רגיל של כלבים וחתולים). בפגישה הראשונה אהבתי את ד"ר גנץ כי הוא אמר שאני חמוד (אבל בפעם השנייה שביקרנו הוא אמר שאני בנדיט, כי בסה"כ רציתי להכין קונפטי משמח - אז קרעתי לגזרים את העיתון שהיה בכלוב. מה? הוא חושב שהקונפטי מכין את עצמו??).


כאן הוטרינר בודק אם אני זכר או נקבה. כאילו שזה לא ברור. הרי מיד רואים שאני גבר גבר!




אחרי כל הנסיעות - סוף סוף הגענו הביתה! לפני הכל פגשתי את מגי אחותי החתולה. אני אוהב אותה הרבה והיא החברה הכי הכי שלי בבית.
ואז אמא עזרה לי להתמקם ולנוח, ולפגוש את שאר האחים שלי.




הדקות הראשונות בבית 




מאז אני חי פה בשקט ושלווה...טוב..יותר מדויק להגיד ש*לי* יש שקט ושלווה, אבל אמא אומרת שלה אין דקה של שקט מאז שהגעתי לפה. 

בסוד אני אגלה לכם - שלא הגעתי לפה סתם.
הגעתי לפה עם שליחות...

על מה בדיוק אני מדבר?
או.
בשביל זה תצטרכו לחכות לפוסט הבא...

ועד אז - מוזמנים לבקר בדף הפייסבוק או האינסטגרם שלי


נתראה!

יום שלישי, 26 ביולי 2016

נעים להכיר...


היוש! כאן גזר הארנבון, וזה הבלוג הקסום שלי 
(אני ממש ממש מתרגש!)

אתם בטח מתפלאים שנתקלתם בבלוג של ארנבון. 

ואני מסכים אתכם. זה בהחלט לא משהו שרואים כל יום.

אבל אמא כל הזמן מספרת לכולם שאני הארנבון הכי מיוחד שהיא פגשה, אז רק הגיוני שאעשה משהו מיוחד כמו לפתוח בלוג משלי. אמא אומרת שקוראים לזה "פורץ דרך" (ואני חושב שהיא מתכוונת לזה שכל ערב אני רץ בכל הבית במהירות שיא ופורץ דרך לכולם. אז אני לא כל כך יודע מה זה קשור).


מי אני?


קוראים לי גזר. כשהייתי בן 3 חודשים, אמא ראתה פרסום שמישהו נטש ארנבון בשדה, מוקף בחתולים ורועד מפחד. אנשים טובים עזרו לה למצוא אותי ובוקר אחד היא באה ולקחה אותי הביתה. 

וזהו. מאז אני פה, מעביר את חיי בהנאה כארנבון חופש עירוני, שגדל ללא כלוב - ממש כמו מגי החתולה ומיקה הכלבה (האחיות הגדולות שלי). 



חוץ מכל זה, אני גם יד ימינה של אמא, שהיא מטפלת רגשית בילדים, ויש לה אפילו תואר שני בהתפתחות הילד ממקום שנקרא אוניברסיטה. כל שבוע מגיעים לבקר אותנו בבית כל מיני ילדים נחמדים, שאמא ואני (לצד שאר האחים הפרוותיים שלי) עוזרים להם להתגבר על קשיים ולהיות שמחים יותר.




אני מאוד אוהב את המשפחה החדשה שלי, ולכן תמיד עושה הכל כדי לעזור. אני מנסה להראות לאמא שאני העוזר מספר 1 שלה, אבל היא לא תמיד מעריכה את המאמצים שלי. "שובב עם לב זהב". כך היא קוראת לי כל הזמן.

             אז...על מה תקראו בבלוג שלי, אתם שואלים?

בבלוג אני רוצה לדבר אתכם על אושר! אני אכניס אתכם לחיי היום יום עמוסי ההרפתקאות והשובבות שלי, אשתף אתכם בתובנות ממרום חוכמתי הארנבונית, על איך אפשר לחיות חיים מאושרים יותר, ובכל שבוע אתן לכם טיפ שיקדם אתכם טיפ טיפה יותר קרוב לאושר הנכסף! שווה, נכון?!? :)


אז עכשיו רק נותר לי להזמין אתכם להצטרף למסע...

תוכלו לקרוא על הסיפור שלי בהרחבה בפוסט הראשון של הבלוג, ואפשר גם לעקוב אחריי בדף הפייסוש שלי, או בעמוד האינסטוש.


תבואו! יהיה פה שמח!